והוא עזב

לא משנה מי אמר ולמה, לא משנה מי צדק ומי לא. הצלחתי להבריח גם אותו. "הוא לא בשבילך" אמרתי לעצמי, רק כדי לא לגעת בכאב.

שבועיים של שכרון חושים עברו עלי. מעבירה יד בשערו השזור בפסים כסופים, טובעת בעיניו הכחולות, מלטפת את הבטן שלו, הבולטת רק מעט.  יודעת, בכל רגע ורגע, שזה טוב מכדי להיות אמיתי. שזה טוב מכדי להיות מגיע לי, שלא יכול להיות שאהיה מאושרת כל כך.

והוא עזב. צדקתי. כמו כולם, גם הוא לא הצליח להרחיק לראות מאחורי המסכות שלי. הוא עזב.

אני יוצאת, שכבות של איפור על פניי, חיוך מרוח והיפ מתלהב… עוד מסכה, רק ליתר בטחון. איך הוא עזב? איך?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s