לפעמים למילים אין כח. שוב אינן יכולות לרפא, לחזק או לטייח. לפעמים הגוף פשוט מדבר – בלי מילים: נשימה שמתקצרת, רעד מתגבר, כאב נקודתי או תשישות כללית.
אז אני יודעת , שמשהו חדר, מעבר למסכות ומעבר בכלל. אז אני יודעת, שמישהו נגע, ושזו ההזדמנות לתת לו להכנס, או לשחרר – שייעלם בחזרה.
חמושה ומוגנת במילותי, מחפשת את הבא שישאיר אותי בלעדיהן.
כותבת אהבות 